פרק ב'

פרק ב': יום נזלת שמח

אז איפה עצרנו? האישה באה ונעמדה מול איתן. תן לי את המחברת, היא אמרה.

מה, למה? שאל איתן. זה... זה שלך?

האישה נראתה אובדת עצות לרגע, ואז ענתה: כן, זה שלי.

אני כותבת סיפור, עוד מעט אני אהיה מפורסמת. עכשיו תן לי את הספר.

איתן משך בכתפיו.

רק שתדעי, הוא אמר, זה לא משהו. הסיפור הזה די משעמם.

אני יודעת, אמרה האישה. זה הולך להשתפר. היא חטפה את המחברת מידו של איתן, והתחילה לחזור למכונית.

איתן ראה שהיא שולפת עיפרון מכיסה, וכותבת: השרשרת נשברה.

בווווום! איתן קפץ בבהלה. מאחוריו נשמע קול נפץ גדול של משהו נשבר.

הוא מיהר להציץ לתוך המכולת.

מישהו הפיל צנצנת דבש על הרצפה.

פתאום מישהו אחר ניגש אליו, עם גביע קוטג', וזרק אותו.

מה קורה פה?! צרח המוכר. מה אתם עושים?! הוא לקח שקית של חטיפים מלוחים, ובמבט מבוהל, הטיח אותה ברצפה.

מה קורה לי? הוא שאל בבהלה.

אישה אחת שעברה לידם, התחילה לזרוק את כל הדברים שהיו לה בעגלה.

מה קורה פה?! היא צרחה.

למה אני לא מצליחה לשלוט בידיים שלי?!

עוד אנשים התחילו להעיף דברים בבהלה. איתן יצא מהסופר, מבוהל,

והתיישב בחוץ.

באחד הבתים שליד, כמה אנשים חגגו יום הולדת בחצר.

איתן שמע אותם שרים:

היום יום הולדת

היום יום הולדת

היום יום הולדת לאיתמר!

הוא העיף מבט מסביב. שום דבר מיוחד.

פתאום הוא שם לב שהאנשים מעבר לגדר התחילו להתפרע. הם שרו:

היום יום נזלת

היום יום נזלת

היום יום נזלת אדון נכבד!

איתן הביט בהשתאות, כשאחד האנשים פשוט דחף את הפרצוף שלו לתוך העוגה.

כל האנשים התחילו לנופף בידיים שלהם, ושלחו זה לזה מבט מבוהל.

פתאום מישהו העיף את העוגה מעל הגדר, עפה ישר לתוך הפרצוף של איתן.

השוקולד התחיל לצרוב לו בעיניים.

הפרצוף שלו היה מרוח בשוקולד וקרם לבן שעליו כתוב: יום הולדת ארבע שמח!

פתאום, איתן התחיל לנופף בידיו בניגוד לרצונו